מעצר, מעצר מנהלי ואשפוז כפוי - פגיעה קשה בחירות, והיד קלה על ההדק

מאת עו"ד ענבל בר-און

במדינת ישראל ישנם סוגי הליכים אשר מטילים על האזרח סנקציה שהינה קשה מסנקציה פלילית, אך יחד עם זאת, המשוכות (הראייתיות והפרוצדורליות) להפעלתה קלות יותר;

כך לדוגמא הגם שטרם מוטל על אדם עונש של מאסר יש לנהל נגדו משפט ולהוכיח את אשמתו מעבר לספק סביר, הרי שתנאי המעצר בבתי המעצר גרועים בהרבה מהתנאים בבתי הכלא (הצפיפות, הלכלוך, ההשפלה והפגיעה בכבוד האדם, ראה לעניין זה בש"פ 3734/92 מדינת ישראל נ' עאלי בן זאקי עזאזמי, פ"ד מו(5) 72, שם שוחרר עציר למעצר בית בשל התנאים הקשים והגרועים והמשפילים שבבית המעצר). 

למעשה "עונש" המעצר גרוע בהרבה מעונש המאסר - לפחות מבחינת התנאים והצפיפות;

נכון, תכלית המעצר אינה להעניש, אלא לשלול חירותו של אדם אשר עשוי לשבש הליכי משפט ו/או לסכן את הציבור (ראה ס' 13 וס' 23 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו - 1996), אך מבחינתו של האדם העצור, אין זה משנה כלל אם הסנקציה אשר הוטלה עליו נועדה "להעניש" אותו, או למנוע סיכון פוטנציאלי אשר נשקף ממנו.

שלילת חירות היא שלילת חירות היא שלילת חירות, ולכלוא אין זה משנה אם שלילת חירותו נקראת "עונש" או "מניעה" - עבורו שלילת החירות הינה שלילת חירות, היינו הך. 

מכוח ההגיון המשפטי, הרי ככל שהסנקציה אשר רשויות השלטון מטילות על האזרח קשה יותר וחמורה יותר, כך הפרוצדורות בדרך להפעלתה אמורות להיות נוקשות יותר; 

ברם בפועל, בעוד שכדי להטיל על אדם עונש מאסר בבית כלא, יש לנהל הליך משפטי ארוך ולהוכיח מעבר לכל ספק סביר את פרשת התביעה, הרי כל מה שנדרש לצורך מעצר הינו 'ראיות לכאורה'- קרי: ראיות אשר לא עברו 'היתוך' בהליך משפטי: לא נסתרו, לא נחקרו, לא הוזמו, לא נבדקו .

הוא הדין במעצר מנהלי - שהינו אף גרוע ממעצר 'רגיל' בהליך הפלילי - שכן אדם נעצר בלא שהוא זוכה לראות אפילו את ה'ראיות לכאורה' המצדיקות את מעצרו, ומעצרו אינו מכוון להענישו על מעשה שעשה בעבר, אלא למנוע מעשה אשר הרשויות חושדות שיעשה בעתיד.

אשפוז פסיכיאטרי כפוי דומה, במידה מסוימת, במהותו, למעצר מנהלי: אדם מאושפז בכפייה על סמך קריטריונים עמומים ("מסוכנות" ו"מחלת נפש"),  כאשר מדובר במסוכנות עתידית, היינו, ניתן לאשפז אדם בכפייה על סמך ההנחה כי הוא "עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי" (וגם כזה שאינו מיידי).

גם כאן, תנאי האשפוז הכפוי גרועים לא אחת מתנאי מעצר (בייחוד כאשר האשפוז הכפוי מלווה בהפרות גסות של זכויות הפרט, כדוגמת קשירה ממושכת, בידוד או הלעטה לא מידתית בתרופות), ובכל זאת, המשוכות המהותיות והדיוניות בדרך להפעלתו קלות יותר מאשר הדרך הארוכה אשר התביעה במדינת ישראל צריכה לעבור בטרם היא מטילה עונש מאסר על אדם.

למאמר המלא בחדשות מחלקה ראשונה הקישו כאן.