ביקורת משפט ופסיקה

מהן הרפורמות הנדרשות בתחום האשפוז בכפייה? - מאמר ראשון בסדרה

בשנים האחרונות ארגונים שונים מן השטח, והתאגדויות במסגרת הרשתות החברתיות, מקימים קול זעקה כנגד עוולות האשפוז הכפוי. ארגון "בזכות" כתב דו"ח מקיף אשר בעקבותיו הוקמה וועדה לצמצום הקשירות. בעקבות ביקורת ציבורית (כולל בתוכניתה של קרן נויבך, "סדר יום"), ובעקבות קולות מן המערכת עצמה, מוקמת בימים אלו וועדה שתפקידה לבחון את החוק הקיים המסדיר את האשפוזים הכפויים בישראל, ואת הצורך ברפורמות. במאמר זה אציג את הרפורמות הנחוצות בעיני, ולאור נסיוני כעורכת דין המייצגת בוועדות ערר פסיכיאטריות, בתחום האשפוז הכפוי.

על נפקותה המשפטית של ההגדרה הפסיכיאטרית

הדיון על פסיכיאטריה, הגדרות פסיכיאטריות, אשפוזים כפויים, ובמצבים פסיכיאטרים, חי ובועט בפייסבוק, באינספור דפים וקבוצות. יש הנוהגים להצביע על האינטרס הכלכלי של חברות התרופות לקדם הפצת אבחונן של מחלות נפש, כמו גם על הפוטנציאל הרע לשיטור חברתי שבהגדרה הפסיכיאטרית. אחרים, מתוך ניסיונם, טענו ששלילת קיומה של "מחלת נפש" מהווה הכחשת המציאות. האם ההגדרה הפסיכיאטרית הינה כלי לשיטור חברתי או שמא תיאור של מציאות קיימת?

אמור מעתה "חוק האשפוז הכפוי"

החוק המסדיר אשפוזים בכפייה בישראל מכונה בספר החוקים "חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991", אולם עו"ד ענבל בר-און סבורה כי הכינוי המתאים לחוק הינו חוק האשפוז הכפוי, כי למילים יש משמעות רבה. קראו את המאמר והבינו למה החוק צריך לעבור שינוי שם.

כשהשופטת והפרקליטות אינם נדרשים למסרונים

מאמר של ד"ר עימנואל גרוס היום ב"הארץ" (23.07.18) מוצא כי הגם שהעונש המשמעתי אשר הוטל על השופטת פוזננסקי-כץ בפרשת המסרונים - הינו עונש מוגזם, הרי שאין ברירה. למעשה - השופטת ביחד עם התובע הראשי תיאמו ביניהם את תוצאת המשפט. הייתה כאן פארסה ידועה מראש, וכל שנותר לנאשמים הוא להיות מולכים שולל על ידי מראית עין כוזבת של משפט הוגן, כשהמשפט נחתם מראש. כך לדברי המחבר (אם כי לא במילותיו המדוייקות).

למעשה, הסיטואציה שבה "ההליך המשפטי חתום מראש" מוכרת לעורכי דין רבים בישראל, ולא, אין שם שום פרשת מסרונים.