במשך שנים רבות הייתה עו"ד ענבל בר-און בלוגרית ועיתונאית לענייני משפט, וכתבה בפלטפורמות שונות. בעמוד זה תוכלו למצוא פרשנויות משפטיות של עו"ד ענבל בר-און לעניינים של סדר היום המשפטי והציבורי.
אחד המיתוסים הרווחים בחברה הישראלית, הינו, ש- כאשר אדם נחקר במשטרה, או כאשר מוגש כנגדו כתב אישום, "עדיף לצאת על אי שפיות". ישנו מיתוס ולפיו, הדרך הטובה לחשוד או לנאשם לצאת מתסבוכת פלילית שנקלע אליה, הוא "לצאת לא שפוי". מדובר במיתוס מזיק במיוחד, שכן, בסיטואציות רבות, זיכוי, או הפסקת הליכים, מחמת אי שפיות, עלולים להזיק לחשוד/נאשם, הרבה יותר מאשר התגוננות בהליך פלילי. כל המידע על היתרונות והחסרונות של בחירה במסלול ה"אי שפיות"
קרא עוד
תקנות שעת חירום הן שארית חקיקתית מימי המנדט, ואחד מן המאפיינים של מדינה לא דמוקרטית. משבר הקורונה סיפק להן עדנה ופריחה, והן שגשגו בחסות הקורונה.
בעוד שניתן להבין את הרציונל של חלק מתקנות שעת החירום, ולא ברור כל כך מדוע בחרה הממשלה באמצעים – אשר חלקם דרקוניים – למימוש התכלית, אשר יש להניח שהיא ראויה.
תקנות שעת החירום הקנו למשטרה ולשב"כ סמכויות יתר, מה שהוביל, בתהליכים שתיארו הסוציולוגים זימברדו ומילגרם - לאלימות שוטרים שרירותית כלפי אזרחים.
קרא עוד
על פי החוק, בחלוף 5 ימים מרגע ביצוע של הוראת אשפוז כפוי, תתכנס וועדת ערר אשר תכריע בנחיצות האשפוז הכפוי. ונניח לרגע שיתברר לרגע, כי האשפוז הכפוי - מראשיתו ומיסודו היה לא תקין, שגוי, רשלני ומעוול - הרי לנו כליאת שווא. האם אפשר אחרת? האם אפשר לעכב ביצוע של הוראת אשפוז כפוי, לאחר הינתנה ובטרם בוצעה, וזאת לצורך מניעת הנזק והטראומה כלפי אדם אשר עומדים לאשפזו שלא כדין?
קרא עוד
תחום האשפוז בכפייה דורש רפורמה רצינית. הרפורמה אמורה להתקיים בשני מישורים: פיתוח של חלופות אשפוז, אנושיות, הומניות ומכבדות. אך מצד שני: פעולה משפטית לשינוי החוק, כך שהיד לא תהא קלה מידי על ההדק. למאושפז בכפייה צריכה להיות זכות אוטומטית לעמוד בפני שופט ו/או וועדת ערר כבר בחלוף 24 שעות, ולא בחלוף 5 ימים: אבל גם ביחס ל- 24 השעות הראשונות יש להפעיל מנגנוני זהירות, בקרה, ובדיקת עובדות. מאמר שלישי בסדרה
קרא עוד
עצורים ונאשמים אשר חשודים או נאשמים בעבירות קשות, כגון אונס, רצח או שוד, זכאים לראות שופט בחלוף 24 שעות מרגע מעצרם. ואילו אנשים, אשר כל "חטאם" הוא שהם מתמודדים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי, ואשר יתכן ונמצאים בתקופת משבר קשה בחייהם (לעיתים משום שהם היו קורבנות של עבריינים שביצעו בהם עבירות)- חירותם יכולה להישלל למשך שבועות ואף חודשים, מבלי שעניינם יבחן בפני שופט. המצב הזה דורש תיקון דחוף על ידי המחוקק. אשפוז בכפייה - כפי שהוא מתנהל כיום, אינו הליך הוגן. זהו הליך שרירותי, דרקוני, סתמי, שבו היד קלה מידי על ההדק. עו"ד ענבל בר-און - במספר הצעות לרפורמה.
קרא עוד
ביום 31.10.18 קיימה וועדת "פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומשפט" מטעם לשכת עורכי הדין כנס אשר דן באמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי (קשירות, בידודים, קשירה כימית באמצעות מינון חריג של תרופות), ואשר נקרא "אמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי - לקראת עידן חדש?". כידוע, הנושא עלה לכותרות בשנתיים האחרונות, תודות לסיקורים של קרן נויבך ב"סדר יום" ותודות לדו"ח "שוברים קשירה" מטעם ארגון "בזכות". להלן רשמיה של עו"ד ענבל בר-און מן הכנס.
קרא עוד
בשנים האחרונות ארגונים שונים מן השטח, והתאגדויות במסגרת הרשתות החברתיות, מקימים קול זעקה כנגד עוולות האשפוז הכפוי. ארגון "בזכות" כתב דו"ח מקיף אשר בעקבותיו הוקמה וועדה לצמצום הקשירות. בעקבות ביקורת ציבורית (כולל בתוכניתה של קרן נויבך, "סדר יום"), ובעקבות קולות מן המערכת עצמה, מוקמת בימים אלו וועדה שתפקידה לבחון את החוק הקיים המסדיר את האשפוזים הכפויים בישראל, ואת הצורך ברפורמות. במאמר זה אציג את הרפורמות הנחוצות בעיני, ולאור נסיוני כעורכת דין המייצגת בוועדות ערר פסיכיאטריות, בתחום האשפוז הכפוי.
קרא עוד
הדיון על פסיכיאטריה, הגדרות פסיכיאטריות, אשפוזים כפויים, ובמצבים פסיכיאטרים, חי ובועט בפייסבוק, באינספור דפים וקבוצות. יש הנוהגים להצביע על האינטרס הכלכלי של חברות התרופות לקדם הפצת אבחונן של מחלות נפש, כמו גם על הפוטנציאל הרע לשיטור חברתי שבהגדרה הפסיכיאטרית. אחרים, מתוך ניסיונם, טענו ששלילת קיומה של "מחלת נפש" מהווה הכחשת המציאות. האם ההגדרה הפסיכיאטרית הינה כלי לשיטור חברתי או שמא תיאור של מציאות קיימת?
קרא עוד
החוק המסדיר אשפוזים בכפייה בישראל מכונה בספר החוקים "חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991", אולם עו"ד ענבל בר-און סבורה כי הכינוי המתאים לחוק הינו חוק האשפוז הכפוי, כי למילים יש משמעות רבה. קראו את המאמר והבינו למה החוק צריך לעבור שינוי שם.
קרא עוד
מאמרו של עזגד גולד ב"הארץ" מספר לנו ש"לפעמים זה מוצדק לאשפז בכפייה. הטעם העיקרי שבשלו סבור גולד כי זה "מוצדק" הוא כי אנשים המאושפזים בכפייה במוסדות פסיכיאטרים הם חולי נפש (ואין ביניהם, חלילה, אנשים שאובחנו ברשלנות ככאלו), ואם הם חלילה מתנגדים לאבחון הרשלני שלהם, הם מתויגים אוטומטית כ"חולי נפש חסרי תובנה למצבם". זהו מלכוד 22 קלאסי, בו הפסיכיאטר מניח שהמטופל מצוי על כף ידו, ושהוא, הפסיכיאטר, אינו מסוגל לטעות, ולכן כל מי שמתנגד לו פשוט לא מבין, או כמו שהם אוהבים לכנות את זה "חסר תובנה למצבו".
קרא עוד
מאמר של ד"ר עימנואל גרוס היום ב"הארץ" (23.07.18) מוצא כי הגם שהעונש המשמעתי אשר הוטל על השופטת פוזננסקי-כץ בפרשת המסרונים - הינו עונש מוגזם, הרי שאין ברירה. למעשה - השופטת ביחד עם התובע הראשי תיאמו ביניהם את תוצאת המשפט. הייתה כאן פארסה ידועה מראש, וכל שנותר לנאשמים הוא להיות מולכים שולל על ידי מראית עין כוזבת של משפט הוגן, כשהמשפט נחתם מראש. כך לדברי המחבר (אם כי לא במילותיו המדוייקות).
למעשה, הסיטואציה שבה "ההליך המשפטי חתום מראש" מוכרת לעורכי דין רבים בישראל, ולא, אין שם שום פרשת מסרונים.
קרא עוד
בעבר היה ניתן לזכות נאשם מחמת אי שפיות, אך ורק לאחר הליך הוכחות ממושך, וכאשר, לרוב התנגדה התביעה הפלילית לזיכוי בסעיף זה, ותוך שבית המשפט מפרש באופן מצומצם מאד את ההגדרת "אי השפיות" וזאת בכדי שזיכוי מחמת אי שפיות לא יהפך לעניין שכיח. כיום, ניתן להגיע לזיכוי מחמת אי שפיות בדרך מהירה יותר, וזאת בזכות הלכה של בית המשפט העליון משנת 2015. ועם זאת, חרף הפיתוי לנקוט בקו הגנה זה, "זיכוי" שכזה יכול להוות חרב פיפיות, ולהוביל לשלילת חירות ממושכת במחלקה סגורה.
קרא עודמשרד עריכת הדין ענבל בר-און עוסק במשפט המנהלי ובנקודות המפגש של האזרח הקטן עם הרשות או עם גופים גורמים עתירי כוח (הידועים גם כ"גופים דו מהותיים").
המשרד עוסק בעיקר בתחום הפסיכיאטריה והמשפט, עם דגש על אשפוז בכפייה, ערר וערעור על אשפוז בכפייה, תביעות נזיקין בגין אשפוז בכפייה, מניעה משפטית של אשפוז בכפייה, ועוד.
גם כשאנו עוסקים בתחומי המשפט האזרחי, הדגשים הינם על יחסי האזרח והרשות: תביעות נזיקין כנגד רשויות שלטוניות בגין עוולות חוקתיות, התגוננות מפני תביעות השתקה של רשויות מקומיות, ועוד.
אתר זה עדיין מצוי בשלבי בנייה, לפיכך הנכם מוזמנים להמשיך ולהתעדכן מפעם לפעם בעמודים חדשים ובמאמרים חדשים.
